וידאו וסיפור

וידאו הוא האמצעי הנגיש לנו ביותר ליצירת סרטים. סרטים שהם סיפורים מצולמים או פיסות חיים מתועדות. סרטון מקרי יכול להפוך למפלצת ויראלית. הויראליות נשענת על סיפור טוב - כזה שצץ לנו או כזה שאנו ממציאים. סיפור טוב הוא לרוב כזה שפורט הן על הרגש והן על השכל

תכף נחזור לוידאו, רק קודם - כמה  אסוציאציות שצצו לי אחרי העבודות של שבוע שעבר

אבני יסוד ליצירת וידאו

סטייל - מה הסגנון של הסרט, מה הקטע. טוק שואו? טלנובלה? בי מובי, אימה, סקסי, מעורב עם אנימציה 

טופי והגורילה ש/ל 
http://flix.tapuz.co.il/v/WebPages/Player2.aspx?m=1245780

טופי והגורילה צבע

ארט - אביזרים וארגון החלל

תאורה - עדיף שיהיה מואר טוב עם דגש על המקום שאליו זורמים הדברים. בפוסט  תמיד אפשר להחשיך אך יותר קשה להאיר

metropolis - fritz lang (1927)

Metropolis - Osamu Tezuka (2001)

טייקים - לקחת כמה

צילום - כיסוי של הסצינה מכמה כיוונים, כמה גדלים. זויות מעניינות. תנועות מצלמה

הקלטה - איך עושים את זה טוב ואחיד

פסקול  - דיאלוגים ופוסט, מוזיקת רקע

תרגיל: וידאו בכל אורך שתרצו, דיאלוגים חובה

תסריט - סטייל - לופ

ללא תסריט לא עושים סרט. התסריט הוא השלב שבו אנחנו מסדרים את המגירה המבולגנת של הרעיונות בראש לכלל סיפור מסודר, שבו מוגדרים אבני היסוד של הסיפור - הדמויות, הרקע שלהן, המניעים, המקום ולמה כל זה צריך לעניין אותנו

שלבי הכתיבה לרוב הם

סינופסיס קצר - תקציר הרעיון. זהו שלב הכרחי. כבר מההתחלה אנחנו צריכים לדעת מה הסיפור, לאן הוא הולך, מה הפואנטה. אחרת נסתבך

טריטמנט - הסיפור בהרחבה על התפתלויותיו, ללא דיאלוגים. שלב מומלץ אך לא תמיד הכרחי, תלוי בגודל התסריט, אם עובשים מול תסריטאי חיצוני וכו

תסריט דיאלוגים במספר גרסאות = דרפטים

דרפט סופי שלרוב נכתב אחרי הקראה

סוג התסריט משתנה לפי הצורך. תסריט לקליפ למשל יהיה ללא דיאלוגים, ויתמקד בפירוק השיר לפי הסיפור. תסריט לסרט עם שחקנים לעומת זאת דורש הרבה הקראות כדי להגיע לגרסא סופית ועשוי להשתנות אף לאחר בחירת השחקנים

יש לציין שהתסריט הוא משחק מקדים והיות שהסרט רק על הנייר אזי במציאות עשויים לחול שינויים רבים תוך כדי תנועה

יש דרכים רבות לכתוב סיפור אך רצוי שיכללו שלושה אלמנטים בסיסיים

1

אקספוזיציה - הרקע לסיפור המעשה

2

עלילה ברורה עם נקודות מפנה, משבר ופיתולים

3

הסוף צריך להתוות את הדרך שבה הולכים

שפת התסריט

לא כל אחד כותב באותה רמה וזה לא כ"כ חשוב, כל עוד מורגש שהסיפור כתוב בצורה ברורה ועקבית. כמו כל דבר, ברגע שיש לנו טביעת אצבע סיפורית הרי שהרמה תלך ותתמקצע

חשוב מאד שהסיפור והדיאלוגים ישמעו אותנטיים לתמונת העולם שלה, גם אם הסיפור עצמו מופרך. זה צריך להיות אמין

דרכי הכתיבה הן מגוונות. אפשר להמציא את הסיפור מתוך העולם הפרטי, אפשר לבסס אותו על סיפור קיים ואפשר לקחת דיאלוגים רדי-מייד מתוך המציאות. משפטים שאנו שומעים בקפה, באוטובוס, ברחוב

דוגמאות - מקש הרווח של ערן הדס

שירת הסטיקרים - הדג נחש

סטייל

בחירת הז'אנר של הסרט מהותית גם לסגנון הויזואלי וגם לאופי התסריט. אם נחליט לביים קומדיית ערפדים או בי מובי, זה יראה ויכתב שונה מאד מסרט הרהורים אקזיסטנצאליים או מדוקו ראליטי.  ףךי

כדאי מאד לחקור ולבדוק את כללי הז'אנר שאנחנו פועלים בתוכו היות שזה יקצר לנו הרבה תהליכים ובעיות בכתיבה

B Movies

בלוג סרטי טראש
http://www.trashfilmblog.com/


לופים

יסודות אנימציה

.אנימציה לוקחת את הקומיקס והופכת אותו לסרט. פריים אחרי פריים רק בקצב גבוה של 25 פריימים לשניה

?מהי האנימציה בעצם

לכאורה חיקוי של תנועה, אבל פירוש השם אומר יותר מזה: זוהי הפחת חיים

אנימציה חיה בתוך פרדוקס החץ של זנון שאומר כי אוסף של רגעים נייחים אינו יכול להפוך לתנועה או למשך. אבל זה בדיוק מה שאנימציה עושה. כל פריים נייח, הרצף יוצר אשליה. זה בעצם הפתרון לפרדוקס - זו לא תנועה אמיתית אלא אשליה

אנימציה כפי שאני רואה אותה היא פיסול בזמן. האמנות לא נמדדת רק לפי הקריטריונים האסתטיים אלא גם ביכולת ליצור עניין במשך זמן נתון. הזמן הוא הקנבס שלנו, הטיימליין מגדיר את הסרט

בתפיסה הקלאסית נהוג לחשוב שאנימציה טובה היא פונקציה של עבודה קשה ומדוייקת. אין ספק שזה נכון עבור מוצרים רבים אך אין זה הכרח. היום ברור שבראש וראשונה צריך לתת שואו טוב, תוכן בידורי טוב

בנקסי יצר סאטירה מושחזת על סדנאות המיזע שמאחורי הסימפסונז

כמו כן, השיטות הקלאסיות הן מאד שתלטניות. לא מאפשרות קיצורים או חופש. הגישה שלי היא שצריך להתאים את האנימציה ליכולות של היוצר. דמות פשוטה או מורכבת, תנועה מדוייקת או חפיפניקית, מוזיקה או טקסט, אנימציה וקטורית או מצויירת ביד, קאט אאוט או לייב. אין פה שיטה אחת נכונה. השיטה הנכונה היא מה שמתאים לך

העכביש מאל עריש

http://flix.tapuz.co.il/v/WebPages/Player2.aspx?m=1298499

בשיעור הזה נקפוץ קדימה ונצלול לתוך אנימציות קצרות, על בסיס הידע שרכשנו בתסריט ובהעמדת סצינות בזמן ציור הקומיקס. עוד נסגור פערים של תסריט, בימוי ופסקול אבל חשוב שנבין מה הסגנון שלנו. הסרטים.יווצרו על בסיס הקומיקס שנעשה בשיעור הקודם, ולכל הפחות יתבססו על הדמויות ששירתו אוצתנו עד כה

התרגילים יהיו של 5 שנ' לכל הפחות ו 20 שניות לכל היותר. הם יכולים להיות עם פסקול מוזיקלי או דיאלוג מוקלט וכמובן אפקטים

תכנים באורך הזה הם לרוב מעברונים, פילרים או פתיחים

מעברון של גלנדון ואיזבלה לערוץ אינדי ארט

אם טי וי יצרה שפה שלמה של אנימציות כאלו שאירחו כשרונות רבים במהלך השנים ובראשם ביל פלימפטון

איך עושים את זה

כדי ליצור 5-20 שניות מעניינות של אנימציה צריך רעיון שיחזיק את המסך ויוביל לפאנץ'. סגיר טוב הוא הכרחי

ברגע שברור מה התסריט מציירים לו סטורי בורד בסיסי ואוספים את החומרים הנדרשים- 

גלריית הדמויות הנדרשת בפוזות הדרושות- 

חשוב שלדמות הראשית יהיו מספר פוזיציות - גוף מלא פרונטלי, חצי פרופיל וצדדי- 

רצוי שהדמויות יהיו מעובדות כך שיעברו קלוז אפ- 

צריך מינימום רקעים, מספיק אחד - אבל שיהיה מאופיין טוב- 

הסרט לא חייב להיות וירטואוזי מבחינת תנועות, אבל רצוי להחליט מהן התנועות ההכרחיות ולייצר אותן-  

ברמה טובה

לפרק את הדמות לאברים. ראש ידיים רגלים, כדי שיהיה אפשר ליצור תנועות בקלות- 

הדרך הפשוטה ביותר ליצור תנועה היא בניית לופים בהתאם לתנועות. למשל פוזיציות של הליכה או כל תנועה נדרשת. יש לחשוב איך מפשטים את התנועה כך שניתן להחזיק משך זמן ארוך עם תנועה של מספר פריימים בודדים

אפשר גם להניע את הדמות בצורה "דבילית" במתכוון (כמו העכביש מאל עריש) או בתנועות פשטניות, כל עוד זה מתאים לה

דיבור דורש תנועות שפתיים שמיוצרות כלופ

כדי ליצור לופים כאלה אפשר לצלם את עצמכם או חברים בתנועה המתאימה ולדגום למחשב, אפשר לעשות פרצופים למראה, אפשר לדגום מהיוטיוב